פאשיה ורקמות חיבור

//פאשיה ורקמות חיבור
­

שיעורי סינתזת החלבון בשריר, גיד, רצועה, סחוס ועצם בבני אדם

שריר השלד הוא רקמה פלסטית, הטרוגנית מאוד, המתאימה כל העת את גודלה ותפקודה בהתאם לגירויים חיצוניים ופנימיים. זהו גם המאגר העיקרי של חלבונים בכל בעלי החוליות, לפיכך מסת השריר מבוקרת ביותר מבחינת הסינתזה (יצור, תהליך אנבולי) ופרוק החלבון (תהליך קטבולי). שני התהליכים הללו רגישים לגורמים כגון, מצב תזונתי, איזון הורמונלי, פעילות גופנית/פעילות גופנית מופחתת/חוסר פעילות [...]

עיסוי עצמי באמצעות גלילים לא משחרר מיופאשיה

אם תחפשו את צרוף המילים "myofascial restrictions" ("הגבלות מיופאשיאליות") במנוע החיפוש האקדמי של pubmed, לא תמצאו כלום. למה? כי לא הוכח שיש כאלה.. לעומת זאת, ברחבי הרשת הצרוף הזה נפוץ עד כדי הופעה ככתובת לאתרי טיפול למיניהם שכן, בשנים האחרונות בעיות שונות שאנשים חווים בטווחי התנועה שלהם (movement restrictions), תחושות של כאב ונוקשות בשרירים (feeling [...]

המטריצה החוץ-תאית של שריר שלד (פאשיות השריר) – מבנה ותפקוד

הקדמה מבחינה מבנית, שריר שלד מורכב מסיבי שריר ורקמת חיבור (מטריצה חוץ-תאית). רבות דובר בעת האחרונה גם על פאשיה, שהיא שם גורף לרשת של רקמות חיבור שכוללת גם את רקמות החיבור של השרירים. אבל מה אנחנו יודעים על פאשיות השרירים? ריבוי ההגדרות הנהוגות באסכולות שונות גורמות לא פעם לבלבול. במאמר זה ניכנס לעובי הקורה של [...]

האם רקמת החיבור הפאשיאלית היא סינסישיום?

בספרו 'רכבות האנטומיה' טוען תום מאיירס כי רקמת החיבור הפאשיאלית הרציפה, הכלל-גופית היא 'סינסישיום' ('Syncytium', גם, 'סינסיציום'). להלן ציטוט: "יחד, תאי רקמת החיבור ותוצריהם פועלים כרצף, כ'איבר הצורה' שלנו. המדע הקדיש יותר זמן לאינטראקציות המולקולריות המרכיבות את התפקוד שלנו ופחות לאופן שבו הגוף יוצר את צורתו, נע בסביבות שונות, סופג ומפזר זעזוע על כל צורותיו [...]

שיטות "אימון פאשיאלי": מאמר פרספקטיבה

אנשים מדברים על "הפאשיה". הפופולריות של השימוש בשם התגברה במיוחד בשל העיסוי העצמי הנפוץ באמצעות גלילים ואביזרים אחרים לפני אימוני כושר, ביצועי ספורט או למטרת התאוששות ממאמץ גופני; בעולם הטיפול הידני והשיקום התפרסמו טכניקות רבות ב"אוריינטציה פאשיאלית"; "שחרור מיופאשיאלי" הפף לשם נרדף גנרי לתחושת ההטבה המיוחלת אחרי עיסוי עצמי או טיפול ממוקד פאשיה; הוזמנו למסע [...]

חקר רקמות הפאשיה ברפואת ספורט: ממולקולות ועד הסתגלות של רקמות, פציעה ואבחון

זהו מאמר מקיף שתרגמתי וערכתי על חקר הפאשיה ברפואת ספורט, המהווה הצהרת קונצנזוס. בין החתומים על מסמך זה נמצאים החוקרים: יאן וילקה, קונסטנטינוס מגנריס, ורנר קלינגלר, תומס פינדלי, רוברט שלייפ, יורגן שטיינקר, אנדריי וולימינג, ופול הודג'ס. הצהרת הקונצנזוס התפרסמה במאי 2018 בכתב העת הבריטי לרפואת ספורט, ה BJSM. המאמר ארוך וכולל פרטים רבים. כדי לקדם [...]

המבנה המפותל של גיד אכילס

מבוא גידים מעבירים כוחות שנוצרים בשרירים אל העצמות לכן חיוניים לתנועת האדם. גיד העקב (tendo calcaneus), המוכר בשם גיד אכילס, הוא הגיד החזק והעבה ביותר בגוף. הוא מאגד שלשה ראשי שרירים: ראש אחד של שריר הסולאוס, ואת שני ראשי שריר הגסטרוקנמיוס - הלטרלי והמדיאלי - אל עצם העקב. יחד אלה מהווים את יחידת השריר-גיד התלת-ראשי [...]

רכבות אנטומיות מיופאשיאליות 'Anatomy Trains' – נרטיב בחקירה מדעית

מבוא לאחרונה, טיפולים ידניים ברקמות פאשיאליות הפכו יותר ויותר פופולריים בניסיון לפתור בעיות וכאב במערכת השריר-שלד. מטפלים רבים במגוון גישות אשר מתמקדים ברקמה זו מתייחסים לתפיסה של שרשרות מיו-פאשיאליות (שריר+פאשיה), הידועות בשם 'רכבות אנטומיות' (Anatomy Trains), אך גם, 'קווים' ו'מרידיאנים' (שונים מהמרידיאנים הסיניים). גישות טיפול אלו מניחות כי שרירי גוף האדם אינם מתפקדים כיחידות עצמאיות [...]

תארוך פחמן 14 בגיד אכילס מראה כי שנים של מחזור קולגן גבוה באופן חריג מקדים טנדינופתיה

גידים ממלאים תפקידים שונים בגוף האדם, והמבנה שלהם מבטיח מאפיינים ביומכניים ייחודיים. פציעות בגיד הקשורות בעומסי יתר בפעילות ספורט, כושר ופנאי הן תופעה די שכיחה. פציעות בגיד עלולות להחלים רק באופן חלקי, ולעיתים הן מלוות בכאבים כרוניים ושינויים ניווניים המתרחשים בתוך הגיד. באופן מסורתי, מונחים רבים שימשו לתיאור הבעיות, כולל דלקת בגיד (tendinitis, tendinosis), ודלקת [...]

טריגר פוינטס וסינדרום כאב מיופאשיאלי – אמת או פיקציה?

מבוא כאשר אתם הולכים לקלינאי, מסאז'יסט או מטפל ידני אחר ומשלמים לו או לה מאות שקלים כדי שיטפל בכאבי שרירים שמופיעים להם מדי פעם, או אולי אתם סובלים מהם באופן כרוני - לדוגמה, כאבים ורגישויות בגב התחתון, או ברכס השרירי העליון של חגורת הכתפיים והצוואר, השרירים מרגישים נוקשים וכאובים, אבל בבדיקות הרופא לא מצא כלום [...]